ראיתי את הסרטון הזה כבר עשרות פעמים, בכל פעם, עשרים וארבע שניות של לב דוהר חופשי. ועוד פעם ועוד פעם. מה יש בו בסרטון הזה שאני חוזרת אליו שוב ושוב ושוב, הלא הרשת ממלאה את מצוות פרו ורבו באדיקות ממש והסרטונים שוצפים ועולים כחול אשר על שפת הים. אז למה דווקא זה?
להקת סוסים מלאים באנרגיה סוחפת, צלולה כשמש, שועטת בכיוון אחד. נראה שכל פרט ופרט מבסוט אש, יודע בדיוק את מקומו ופשוט שועט קדימה מאושר. הענין הזה הפשוט עם השעטה קדימה, בליווי המוסיקה הסוחפת הזו, מרתק אותי. תנועה ותנופה.
אני, את השעטה קדימה מכירה היטב, אבל את המקל שהרוכב עושה בו נפלאות, איך להגיד, קצת פחות.
מסתכלת על זה שוב פעם. הפרש המרכזי, המוביל, מאזן את עצמו תוך כדי התנועה דרך המים וגם משתמש במקל כדי לתקשר עם השותפים. חוץ מזה הבגדים שהוא לובש פשוט מרהיבים.
כל אמן מכיר את התקופות השקטות של החיפוש, התקופות שבהן אין דהרה. פוסעים לאט לפה, לאט לשם, מרימים איזה ממצא קטן ואין תנופה. לוקח לה זמן ואינקובציה וזמן ועוד זמן ואז, דווקא כשאת לא מוכנה ומצפה, היא צצה ובאה לה. הייייי מותק, ברוכה הבאה, איך חיכיתי לך איך!!! זו חגיגה אש כשהיא באה, אי אפשר וגם לא רוצים להפסיק, נעים בתנופה קדימה ואו אז, נדמה לי, כדאי שיהיה איזה מקל כדי שיעזור לאזן לנו את האנרגיה המתפרצת. עת תנופה זו עת נפלאה. את מרגישה את החיים זורמים לך בנימים ובורידים ובעורקים. קחי מקל, נעליים הכי טובות וחזקות, שמרי על עצמך ועל האיזון שלך בעת תנופה.
